Xenoblade Chronicles 1: Definitive Edition – Nintendo Switch 2 Edition - ביקורת
הדפיניטיב של הדפיניטיב לתחילת הטרילוגיה.
לפני תחילת הביקורת, חשוב לי להבהיר כי הביקורת הזו לא תתייחס למשחק עצמו שיצא לראשונה לקונסולת הווי וקיבל רימאסטר לסוויץ' 1. כאן אני בעיקר אסקר את השינויים - לטובה ולרעה - של שדרוג המשחק לסוויץ' 2.
בנימה אישית, אני חייב להגיד שזה מרגש לבקר סוף סוף משחקי סוויץ' על קונסולה ששמה דגש על כוח וביצועים מטעם נינטנדו. זאת הפעם הראשונה שנינטנדו שמה דגש כזה ביצירת קונסולה, וזה ניכר בכמעט כל משחק. זה מזכיר לי את המעבר מהפלייסטיישן 4 לפלייסטיישן 5, לפתע אנשי הקונסולות נחשפו ל-60 FPS, ועניין ה-30 FPS והסינמטיות עף לו מהחלון כאילו לא היה, יחד עם הויתורים שאנשים עשו לעצמם בשביל להמשיך לחיות עם זה באותה תקופה.
בתור בן אדם שלא היה לו ווי, תמיד שמעתי דברים טובים על Xenoblade הראשון. המשחק האלמותי, אחד מה-JRPG הטובים ביותר שנוצרו בשני העשורים האחרונים, וכמעריץ משחקי JRPG, היה לי ברור שבמוקדם או במאוחר אני אגיע אליו. אומנם יצא קצת מאוחר, אבל מה אני אגיד לכם? מה שנאמר ממש לא רחוק מהמציאות.
כאמור, השדרוג הזה מביא את גרסת הרימאסטר הראשונית בסוויץ' 1 לדאבל רימאסטר בסוויץ' 2, ומנצל כמה שיותר את הכוח שלו בשביל להביא לנו את חווית המשחק כמו שהיוצרים תמיד רצו. 10$ בשביל רזולוציית 4K עם 60 FPS במצב נייח, ו-Full HD עם 60 FPS בנייד יחד עם עוד כל מיני פיצ'רים מגניבים. על הנייר? חוויה. מה בפועל? בואו נגלה.
שיפור משמעותי מהניסיון הקודם
גרסאות סוויץ' 2 למשחקי סוויץ' 1, גם אם כבר קיבלו רימאסטר, זה לא משהו חדש. ראינו את זה קורה הרבה בשנה הראשונה של הקונסולה, בעיקר בגלל שהסוויץ' 1 הביא אליו הרבה משחקי עבר שהיו בקונסולות אחרות ובכך נתן למעריצים אפשרויות יותר מודרניות. אבל לסוויץ' 1 הייתה בעיה אחת גדולה, והיא הייתה העובדה שהוא לא היה חזק בכלל, קצת יותר חזק מהפלייסטיישן 3 - וזה ממש לא מספק, בטח כשמדובר במשחק כל כך שאפתני וכבד כמו Xenoblade.
זאת אפילו לא הפעם הראשונה שנינטנדו עושה מהלך כזה עם סדרת Xenoblade, כאשר Xenoblade Chronicles X קיבל את גרסת הסוויץ' 2 שלו מוקדם יותר השנה. התוצאה? לא משהו שהייתי מתגאה בו אם הייתי נינטנדו, בטח ברף הסטנדרטים של שאר גרסאות הסוויץ' 2, אשר נתנו יותר - ולפעמים אפילו דרשו פחות.
היעדים שנינטנדו הציבה הם כאמור 4K\60 בנייח ו-Full HD\60 בנייד. אני שמח לבשר שבמצב נייח המשחק עובד בצורה נהדרת. הרזולוציה גורמת למשחק להיות הרבה יותר חד ויפה, ולמרות שרואים כי הטקסטורות כבר קצת ישנות ואולי בדיעבד היה צריך לעשות כאן טיפול מסור יותר של רימייק, זה משפר את החוויה בצורה משמעותית מהגרסה הראשונית לסוויץ' 1. גולת הכותרת כאן היא ה-FPS, שנשאר יציב באופן מדהים כמעט לכל אורך החוויה, ונופל מדי פעם בקאטסינס ברגעים ספציפיים.
במצב נייד, לעומת זאת, המצב קצת פחות מזהיר. אומנם ה-FPS כן נשאר יציב בצורה שלא גורעת מהחוויה, אם כי כן פחות מהמצב הנייח, הגרפיקה סובלת בצורה משמעותית יותר. לעיתים צורת ה-Upscaling נעשית בצורה אגרסיבית מדי, והדבר מביא לתוצאה של טקסטורות מעט מטושטשות ונמרחות. רואים שהמשחק מאוד מיושן, וגם עבודת ה-Upscaling הטובה ביותר ככל הנראה לא תביא את המשחק למצב מספק מבחינה גרפית. אני כן חייב לציין משהו חיובי שתקף גם למצב נייד ונייח כאחד, והוא זמני הטעינה הנהדרים, במיוחד כשעוברים ממקום למקום באמצעות המפה.
לא רק ביצועים
בניגוד ל-Xenoblade Chronicles X, השדרוג הפעם עולה 10$ ולא 5$. למרות שהפעם השדרוג בוצע בהצלחה יתרה יותר מהמשחק האחר בסדרה, אני עדיין לא הייתי אומר שזה שווה את זה, אלמלא כמה דברים נוספים שנוספו לגרסה הזו: בתור התחלה, בשדרוג נקבל את רכב ה-Ether Jet, אמצעי תחבורה ייחודי שיאפשר לנו לנווט במפות הגדולות במשחק במהירות וביעילות. הרכב הזה לא משמש רק לזה, אלא גם לשני מצבי משחק מיוחדים שהגיעו איתו, והם צבירת נקודות באופן עצמאי על ידי מירוץ, וגם מירוצים נגד דמויות אחרות. מצבי המשחק האלו לא נמצאים שם רק להנאה בלבד, וניתן להרוויח באמצעותם פרסים מיוחדים במשחק עצמו, כמו סקינים.
כמו כן, שיחות ה-Heart to Heart עם דמויות שונו באופן משמעותי, וכעת מכילות דיבוב מלא לכל הסצנות. זהו אחד מהדברים היותר משמעותיים בעיניי בשדרוג הזה, שכן זה הפך משחק כמו Persona 3 Reload בשבילי לשדרוג מאסיבי מהמקורי. זה כל כך קריטי, שזה ממש הרגיש חסר בשבילי לאחר מכן במשחק כמו Metaphor: ReFantazio. מאוד מתחשב מצד סטודיו Monolith, ככה עושים שדרוג טוב למשחק כשחושבים מחוץ לקופסה.
פסק הדין
Xenoblade Chronicles 1: Definitive Edition – Nintendo Switch 2 Edition הוא שדרוג מספק שמביא את הרימאסטר הראשוני לחוויה הרבה יותר נהדרת. נכון, הוא לא חף מבעיות, ובשלב הזה אני חושב שלפחות המשחק הראשון היה צריך לקבל טיפול מסור של רימייק, אבל אי אפשר להתכחש לכך שמדובר בחוויה הרבה יותר טובה מהניסיון הקודם. זאת התחלה טובה לקראת שני המשחקים הבאים בטרילוגיה, ונראה שנינטנדו ו-Monolith בדרך הנכונה.
Xenoblade Chronicles 1: Definitive Edition – Nintendo Switch 2 Edition: ביקורת
