מת לצעוק (2026) - ביקורת

מת לצעוק 6 אכן הבטיח שבכוונתו לצחוק על כולם ועל הכול ומבלי להתנצל על כלום, קיים את זה ועדיין עשה את זה בצורה נהדרת וקורעת מצחוק. ויש גם שתי סצינות אחרי הקרדיטים אז שלא תגידו שלא אמרנו לכם

הצוות המקורי של הסרט הראשון, שיצא בשנת 2000, ומטרתו הייתה לצחוק על מגוון סרטי אימה וסדרות פופולריות בזמנו; הצעקה, אני יודעת מה עשית בקיץ האחרון, באפי ציידת הערפדים, פרויקט המכשפה מבלייר ועוד. כמובן שהסרט היה שנוי במחלוקת בגלל רוב הבדיחות שלו, ובכל זאת הצליח מאוד ואף הגיע למעמד סרט פולחן.

מה צריך לדעת לפני שצופים?

לא חייבים לצפות בסרטים הקודמים או להשלים דבר מה בשביל לצפות בסרט, אך ללא ספק - כדאי מאוד. כמו בסרטים הקודמים, מת לצעוק 6 צוחק על שלל סרטי אימה וסדרות שיצאו בשנים האחרונות ועושה שימוש נהדר בבדיחות ורפרנסים. מדובר ביצירת מופת שמחזירה את הקסם של הסרט הראשון ומעלה אותו עוד כמה שלבים למעלה.

אל ההומור המשובח וה-מאוד- שחור של הסרט, היוצרים צירפו גם את הדברים החדשים שתקפו אותנו בפופולריות הבלתי נסבלת שלהם תוך כדי שהם צוחקים עליהם בלי רחמים ורק הופכים את הסיפור להרבה יותר קורע לדעתי (כן, אני מסתכלת עליכם ילדי ה-67).

האחים ווינס שיתפו פעולה בהרבה מהסרטים בהם לקחו חלק, והם למעשה מצחיקים אותנו כבר מעל שני עשורים. החשש לקראת הסרט הזה היה בעיקר העולם שהשתנה והעובדה שסרטים קומיים מהסוג הזה כבר לא מצליחים או מיוצרים כמו שהיו פעם. רוב הסרטים הישנים נשענו הרבה על בדיחות מיניות מטופשות ודוחות, או שימוש בנוזלי גוף כאלה ואחרים שבעיקר יצרו חלחלה לצופה הממוצע שנולד אחרי התקופה. לא הפעם.

לגבי הסרטים והסדרות עליהם הסרט מתבדח בלי רחמים, אם מעניין אתכם לדעת איזה סרטים אלו, אני דואגת לכם לרשימה קצרה של הסרטים וסדרות שיהיה רלוונטי להכיר בסוף הביקורת, אז שלא תגידו שלא אמרתי - זה נחשב לספוילר ולכן זה יהיה בסוף.

העלילה של כל העלילות (בלי ספוילרים)

למי מכם שאינו מודע לפרנצ׳ייז, או זוכר מעט ממנו, הסרטים של ״מת לצעוק״ לוקחים מגוון של סרטים וסדרות פופולריים ומחברים אותם יחדיו לעלילה מטורללת שבדרך קוסמית מטופשת כל שהיא והכל מתחבר בצורה מוצלחת וללא ספק מבדרת.

כמו בכל הסרטים בפרנצ׳ייז, מת לצעוק 6 ביסס את עצמו על הסיפור ה״מקורי״ מהסרט הראשון עם גוסטפייס, אך כמובן שהוסיף לעלילה גם הומור על כמה מסרטי האימה הבולטים שיצאו בשנים האחרונות, כמה סרטים שהפכו לסנסציה של ממש, ואפילו על איזו סדרה או שתיים. כמובן שלא הכל מבוסס אימה, אבל אין זה משנה כשבאנו בכלל לצפות בפרודיה מטורללת.

מעבר לביסוס של העלילה על סרטים והסדרות החדשים, הסרט נשען גם על עצמו והדברים המקוריים שהיו מאוד אהובים כבר אז, ויחד עם הדמויות חדשות של הדור הבא יש הרבה על מה להישען ולצחוק. יכול להיות שיהיו מי מכם שירגישו שדחפו יותר מידי אזכורים לתוך הסרט, אבל למרות זאת, אני באמת מאמינה שכל פרט ופרט שתצליחו לזהות ולהבין רק יעמיק לכם את החווית הצפייה והצחוק.

שחקנים מוכשרים שצריך להכיר

בסרט הראשון, הדמות הראשית היא סינדי (אנה פריס Anna Faris) שחוזרת כמובן בתור דמות הפרודיה לדמות הראשית מסרטי הצעקה. כאן, מאחר ועברו גם שני עשורים מהסרט הראשון, אנחנו מגלים שסינדי הביאה לעולם שתי בנות, אותן משחקות אוליביה רוז קיגן (Olivia Rose Keegan) שמגלמת את שרה, וסוואנה לי נאסיף (Sabannah lee Nassif) שמגלמת את הבת השניה - טיוסדיי. האחיות חיו די בנפרד, אבל חזרתו של הרוצח גוסטפייס מחבר אותן יחד, ואף מחזיר אותן לחיק אימן סינדי. וכולנו יודעים כמה מדהים זה איחוד משפחות שכזה, נכון?

מלבד סינדי, גם חברתה הטובה והאהובה מהסרטים הקודמים, ברנדה (Rejina Hall) חוזרת עם שני ילדים ובית לתפארת… וכמובן שחלק מהמשפחה המורחבת הם כמובן האחים ווינס שחוזרים גם הם בתור שורטי (Marlon Wayans), וריי (Shawn Wayans). הם כולם יחד מגיעים לאותה עירייה בה הכל לכאורה התחיל וברצונם להבין מי הרוצח, למה הוא חזר (שוב) והאם הפעם הם יוכלו סוף סוף לנצח.

מעבר לקו העלילה והדמויות החדשות והישנות יחדיו, מת לצעוק 6 הוסיף את עצמו, כדמות שמודעת למתרחש ואפילו סוג של מתקשרת עם הדמויות האחרות. לא, אני לא מדברת על שבירת קיר רביעי סטנדרטי, אני מדברת על המודעות שיש לסרט לקיום של עצמו, של הדמויות שבו, ואפילו מתייחס לצוות שעובד מאחורי הקלעים - בהומור גדול.

אני חייבת להודות, למרות שחלק מהסרטים בפרנצ׳ייז לא כללו את הדמויות המקוריות, ואפילו ״זכו״ לבקורות נמוכות (בצדק), חששתי שזה יקרה גם הפעם בגלל תוספת השחקנים החדשים שהרתיעה אותי מעט, אבל חבר׳ה, האחים ווינס לקחו את המקור וחיברו אליו את החדש בצורה מופלאה. והייתי צריכה לדעת את זה כנראה כי סתם חששתי.

תודה באהבה

כאמור, בסרט יש המון בדיחות על סרטים וסדרות שהיו פופולרים ומדוברים מהשנים האחרונות, הסרט גם צוחק על הדור הצעיר של היום, על ההמצאות המטורללות שלהם ועל תרבות הווק (Woke), ואפילו על הקורונה.

השחקנים הצעירים לקחו את התפקיד שלהם מאוד ברצינות וניכר שהם מאוד נהנו לשחק לצידם של הצוות הוותיק מהם. אוליביה וסאוואנה הצליחו להפתיע אפילו בצורת הדיבור שלהן כי זה פשוט נשמע שהן בהחלט הבנות של סינדי. בנוסף אליהם, ניכר שהחבר׳ה מהסרט המקורי מאוד נהנים מהעבודה על הסרט עצמו, אחד עם השני וגם עם התוספות החדשות.

לתחושתי, כל הסרט הזה עשה מאין הומאז׳ מחבק לסרט המקורי, לסרטי הקומדיה של התקופה ההיא, וגם חיבר את הדור הנוכחי לטירלול של הפרנצ׳ייז הזה, בערך. גם במהלך הסרט ובחלק מהתסריט הרגשתי שהסרט הזה פשוט בנוי בצורה מצויינת, שהטקסטים מדויקים והכל פשוט עובד בהרמוניה קומית נהדרת.

יש שיגידו שהסרטים מהתקופה ההיא, כמו הסרט הראשון של מת לצעוק, או White Chicks שגם שייך לאחים ווינס, לא יעברו היום, ובמובן מסויים זה כנראה נכון. יש אנשים שלא ירגישו בנוח לצפות בסרט החדש בגלל התחושה שהסרטים הישנים גורמת. ולכולכם אני אומרת, אל תוותרו על הסרט הזה (ומומלץ לצפות גם באחרים). הוא אומנם הבטיח שהוא יפגע ושהוא לא מתנצל, אבל באמת? הוא חוויה ששווה את הצפייה, ואני אפילו מוכנה להתערב שתופתעו ממנו בדיוק כמוני.

**רשימת הסרטים שרלוונטיים לחלק מבדיחות הסרט

החוטאים, ג׳ון וויק, נוספרטו (רלוונטי לסצינה שאחרי הקרדיטים), The Substance, Wednesday, K-pop Demon hunters, Get out, מייגן, Ma, המנטליסט, Cunk וכנראה שיש עוד שאני מפספסת, אבל אלו לגמרי הגדולים ביותר לאורך הסרט.